ונקובר דרך קמלופס ועד לג'ספר

ראינו את טקס הפתיחה של האולימפיאדה בטלוויזיה. היה שם קטע של מיסטר בין שמאוד הצחיק את הראל. היתה מסעדה בשם Denny's שהלכנו אליה כמה פעמים. באחת הפעמים הבאנו לשם את האייפד וראינו עוד סרטים של מיסטר בין. הוא מאוד מצחיק.

עזבנו את ונקובר ונסענו לקמלופס - נסיעה מאוד ארוכה. בדרך עצרנו במנהרות אותלו. אלה מנהרות שנחצבו לטובת מסילת הרכבת שעכשיו לא פועלת יותר. יש שלוש מנהרות ושני גשרים. היה מאוד נחמד ללכת במנהרות והנוף מאוד יפה.

הגענו למלון בקמלופס מאוחר בערב. במלון היתה בריכת שחיה ומגלשת מים. למרות השעה המאוחרת הלכנו לבריכה ונשארנו בה עד 11 בלילה. בהתחלה קצת פחדתי לגלוש במגלשה, ואחרי שניסיתי זה מאוד מצא חן בעיני וגלשתי עוד המון פעמים ברצף.

  

ליד הבריכה היה גם ג'קוזי, שתמר קראה לו "בריכה לקטנים שחיממו בה את המים".

אחרי שסיימנו בבריכה והתקלחנו היינו רעבים ולכן אכלנו קורנפלקס. הראל היה גם מאוד עייף...

 

עוד יום של נסיעה מאוד ארוכה. בסופו הגענו לעיירה ג'ספר בהרי הרוקי הקנדיים. החדר שלנו במלון מאוד גדול. יש לנו (הילדים) קומה בנפרד עם המיטות שלנו וטלוויזיה. בחדר יש גם מטבח שבו אמא מבשלת לנו ארוחות מאוד טעימות. אנחנו רואים די הרבה מהשידורים של האולימפיאדה.

היום יצאנו לטיול ליד ג'ספר. בהתחלה נסענו לאי הפירמידה שהוא אי קטן בתוך אגם הפירמידה. השם של האי והאגם הוא בגלל הר הפירמידה הגדול שמשקיף על האגם (רואים אותו בתמונה של שלושתנו). טיילנו קצת באי, ראינו נופים יפים ואפילו סנאי.

תמר ממשיכה לזכור את פסל החירות מניו יורק.

אחר כך נסענו לקניון מאלין (Mligne Canyon) שזורם בו נהר גועש. נרטבנו מהרסס. ראינו בול עץ שעומד ליפול בגלל המים (תראו בסרטון הראשון). החלטנו לחזור מחר בבוקר לראות אם בול העץ כבר נפל. על הנהר יש כמה גשרים. אנחנו הלכנו עד הגשר השלישי (אתן יכולות לראות במפה את הקו האדום שהוא המסלול שהלכנו). בדרך חזרה טיפסנו 157 מדרגות.

בהתחלת המסלול ראינו בקרקע סלע בצורה של פרפר.

בדרך חזרה למלון התחיל לרדת גשם ופתאום ראינו בשמיים קשת מדהימה.

וגם נתקענו במעבר רכבת בזמן שעברה רכבת מאוד ארוכה (85 קרונות !)

זה מה שיש לי לספר לכם מהימים האחרונים.

ביי עד הפעם הבאה.

שי.