5/8 – באנף
בבוקר נסענו לרכבל של באנף. הקרונות עצמם די קטנים אבל מספיקיםלמשפחה שלנו. הנסיעה הייתה מהנה מאוד.בנסיעה ראינו אנשים שעולים את ההר ברגל. נראה טיפוס מאוד מעייף.
על ההר יש 300 מדרגות מעץ שמובילות לפסגת סנסון.סנסון היה המטאורולוג של באנף (מטאורולוג הוא איש שחוקר את מזג האויר). זה היהלפני 100 שנה. על פסגת סנסון היתה תחנה מטאורולוגית. הוא עלה לשם יותר מאלף פעמיםבמהלך החיים שלו. בחורף היה לוקח לו לעלות 9 שעות ולכן הוא היה נשאר שם גם בלילהויורד רק בבוקר.
בפסגה היו מלא מלא יתושים ומישהו הציע לאמא 20דולר תמורת הספריי נגד יתושים. הנוף היה מדהים.
בדרך חזרה במדרגות לכיוון הרכבל תמר יצרה דמותשהיא קוראת לה חמודי שעושים מהאצבעות ומשקפי שמש.
בירידה ברכבל ראינו נעליים על עץ ועשינו פרצופיםלמצלמה.
אחרי הסיור ברכבל נסענו להודוס (Hoodoos). אין פירוש למילה הודוס. ההודוס הם עמודי אבן גיר ענקיים שהטבע פיסל אותם בעזרת הרוח, הגשם והשלג.
שיחקתי עם המשקפיים שלי במהלך הטיול.
כשהגענו לבאנף קיבלנו חוברות עבודה על המקומות הכי יפים בבאנף. השלמנו את המשימות ואחרי ההודוס הלכנו למרכז המבקרים וקיבלנו תעודות ותליונים, רק הפעם מבאנף.
חזרנו למלון. היה לנו זמן לשחק ושיחקנו במרפאה.תמר היתה המטופלת ו"נשברה" לה הרגל.
בערב נפגשנו שוב עם משפחת אטיאס לארוחת פרידה במסעדה יפנית. בדרך למסעדה נעצרנו להסתכל על אמן זכוכית שיצר כדורים ובתוכם מריחות של צבע. הוא נתן לנו משקפיים מיוחדים שמורידים את כל הצהוב מהאש ורואים רק את הכדור והמריחות של הצבע.
הגענו למסעדה ואכלנו ארוחת ערב. זו פעם ראשונה שאני אוכלת אוכל יפני וזה די טעים.
לאחר הארוחה הלכנו לקנות גלידה בתוך אוטובוס של בית ספר.
בארבעת הימים שטיילנו עם משפחת אטיאס היה כיףמאוד ואני מקוה שנפגוש אותם שוב.
6/8 – מבאנף דרך קלגרי ועד לת'ברידג' (Lethbridge)
עזבנו את באנף אחרי 4 ימים והתחלנו את המסע הארוך לילוסטון. עצרנו בקלגרי בפארק שנקרא South Glenmore. זהו גן משחקים עם הרבה מזרקות ומקלחות מים. היה יום חם ובגלל זה היה כיף לשחק במים.
היינו פעמיים בוולמרט. פעם אחת לפני גן המשחקים ופעם אחת אחרי בגלל שאני הייתי צריכה בגד ים חדש ובגלל שלאמא נשברו המשקפיים.
אחרי וולמרט המשכנו בנסיעה לכיוון המלון שהוא במרחק שעה נסיעה מגבול ארצות הברית. מחר נחצה את הגבול.
ביי
;){kind=link}